אייל יצא לאלסקה אחרי השחרור מהצבא - מסע לבד, בקצה העולם, בתוך שקט ומרחבים.
שם הוא עבד בחווה ועל ספינת דיג באמצע הים.
באלסקה הוא הרבה לכתוב ביומן: טקסטים עמוקים וכנים על העולם הפנימי והחיצוני, והשאיר אחריו חומרים רבים.
הומר (Homer)
אחרי קשר בפייסבוק בלבד, פגשתי את נואה, נחתתי בשעה מאוחרת אז נסענו לדודה שלו שגרה קרוב לאנקורג׳ והעברנו אצלה את הלילה, ירדנו דרומה להומר, פגשתי ועדיין פוגש הרבה אנשים, התמקמתי אצל מריה בבית ונהנה משגרת העבודה אצל ג׳ף ושלי ומדי פעם בסירה אצל זאק.
מאי 23׳
מריה ואייל
מריה היא חברה מימי המסע של אריאל, דוד של אייל, באלסקה.
כששמע שאייל רוצה להגיע לאלסקה במסגרת הטיול הגדול, דאג לחבר ביניהם.
באחת מתחנות המסע שלו באלסקה, אייל הגיע לבקתות האירוח של מריה, לעבוד, לעזור ולהפוך לחלק מהבית.
במסגרת העבודה המשותפת, התחבר לצוות העובדים, ביניהם ויניציו וטריסטין.
אחרי נפילתו, מריה כתבה עליו מילים ארוכות ומלאות אהבה, שבהן תיארה את טוב הלב, החריצות והשקט המיוחד שהביא איתו לכל מקום.
אני נהנה מעצמי, כנה, בוגר, אמין, קול, שקט, שקול והכי חשוב מאושר, גם בתקופה כזאת של עבודה שקטה על הסירה עם כל האתגרים, עדיין מאושר
איך אפשר לא להיות?
לא חסר לי כלום ממש, רק להמשיך ולהתפתח,
לא להפסיק לעשות טוב לכולם ולעצמי.
עד לשנה הבאה, ושתהיה משמעותית לא פחות
אייל.
״
מתוך יומנו של אייל
טריסטין ואייל
אלו מילים שכתבה טריסטין לאחר נפילתו: ״פגשתי את אייל בזמן שעבדתי באלסקה במלון לינה וארוחת בוקר. הוא היה יחיד במינו. כל כך מנומס, אכפתי, מעריך, חרוץ וחכם מעבר לשנותיו. תמיד היה לו חיוך על הפנים, מלא מחמאות ושאלות איך הוא יכול לעזור. במהלך הזמן שלו איתנו, הוא רצה: לנהוג ב"רד הזקן", טנדר פורד הישן, בעיקר כדי שיוכל לפנות ימינה ברמזור אדום. לעשות קניות במכולת כדי שיוכל להכין לנו ארוחות בריאות מלאות בירקות ותבלינים. הזיכרון הכי טוב שלי היה משחק הקלפים "גולף". שיחקתי במשחק במשך שנים, אבל אף פעם לא נגד אייל. אחרי שלימדתי את המשחק לקבוצה, אייל המשיך לנצח, וניצח, ושוב ניצח. הוא היה בלתי ניתן לעצירה. כששיחקנו בלילה הבא, ניסינו לקחת מקומות ישיבה שונים. לא, הוא היה חייב את מושב המזל שלו. וזה עבד, הוא ניצח בכל פעם. ניסיתי להחליף משחקים. משחק שנקרא דומינו רכבת מקסיקנית. אייל עדיין שלט. הוא היה למד מהר, חכם ופקח והוא הצחיק אותנו וליהנות כל כך. כשהגיע הזמן להתחיל את עבודתו על סירת דיג הסלמון, לקחתי אותו לנמל כדי להוריד אותו. הוא נשא עמו רק שקית אשפה לבנה פשוטה עם כל חפציו. הוא התרגש לקראת הרפתקה חדשה. זה שובר לי את הלב כשאני מבינה שזו תהיה הפעם האחרונה שאראה אותו שוב. למרות שהכרתי אותו רק 6 שבועות, הוא האיר לי אור על הלב והנשמה שיישאר לנצח.״
מריה כותבת על ויניציו ואייל
ההתכתבות האחרונה עם ויניציו
טריסטין, ויניציו ואייל
בינו ובין אייל נוצר קשר חברי שהמשיך אלו מילים שכתבה מריה על החברות ביניהם:
היה לי מבנה ישן שהיה צריך לפרק. אייל, וינצ'נזו וביל עשו את זה בפחות משעתיים. הם פירקו את כולו, העמיסו את כל החומרים על המשאית האדומה ולקחו אותם משם.
אייל ווינצ'נזו גם התחרו ביניהם בכל עבודה שקיבלו. אני זוכרת אותם מתחרים מי יפזר את החצץ מהר יותר ומי יסיים ראשון. שניהם היו חרוצים, מלאי קסם ופשוט כיף היה להיות לידם.
״
הדברים שחשובים לי: 1. המשפחה שלי 2. אמינות כלפי עצמי והסביבה. 3. להיות אדם טוב שמנסה לעשות טוב. 4. לא להיות ציני ולתת כבוד לכולם. 5. להיות נאמן למה שטוב בחיים שלי. הדברים שלאורים אני מתנהל: מודל ג׳יימס בונד ללמוד לקבל החלטות מושכלות במהירות. לאהוב את עצמי. לקבל את מה שלא יכול להשתנות. לעזוב את מה שלא בשבילי. לדעת את השווי שלי. לנהל את הזמן שלי בהתאם לסדרי העדיפויות. לשמוע מקום לאנשים שבאמת משנים. להיות ממוקד במטרות שלי. לעצור ולתחקר. ידע זה כוח.
מתוך יומנו של אייל
״
בישלתי ארוחת בוקר, הייתה שמה שיחה על ירושלים סביב השולחן, אח״כ התפניתי לעיסוקים שלי על הסירה, עשיתי אימון מעולה בחוץ, התקלחתי, ישנתי, שמעתי מוזיקה, קראתי הרבה, למדתי טיפה ספרדית וגם כתבתי, סה״כ יום מנוצל בגבולות התעסוקה שקיימים על הסירה. אחד הדברים המשמעותיים שקרו לי היום, זה שסיימנו את הסרט ״חומות של תקווה״, סרט שכבר ראיתי בעבר ובהמלצת עומרי צפיתי בו שוב. מלבד ציטוטים נבחרים שבחרתי לעתוב למחברת אני לוקח את שגרת חייו של אנדי *וחברי* כלא שושנאק. למרות שהיו האנשים הכי פחות חופשיים, הם בחרו לנצח בכל יום, בעזרת תעסוקה ועשייה, אני מוצא את הדמיון בין חייו של אנדי לחיים שלי על הסירה, אני נמצא כאן כבר 18 ימים, יש ימים של שמחה מינימלית ויש כאלה של יצר הישרדות. אני חושב שבעזרת תעסוקה ומשמעות הזמן יכול וצריך לעוף כאן, וזה רק יחזק לי את היכולת שלי לנהל חיים עצמאיים מאושרים שלא תלויים בסביבה שלי.
מתוך יומנו של אייל
Prince William Sound, מסע הדיג מתחיל
אחרי עבודה במקומות שונים ביבשה, אייל עולה על ספינת הדיג Journey Man
Prince William Sound, אלסקה
אחרי הפלגה ארוכה של 30 שעות הגענו ל-Prince William Sound, במהלך התקופה נעבור בין הרבה נקודות בהן נדוג וזה האיזור היחיד שפתוח כרגע לדייג מסחרי, וכאן נדוג בשבועיים הקרובים, הנופים מדהימים והם שווים כל קושי שיש בעבודה, לא הולך כל כך טוב כרגע, אין מספיק דגים, מה שמנחם זה שלא רק לנו לא הולך, ויש תקווה שכמות הדגים תעלה בתקופה הקרובה.
יוני 23׳
״
ומאז אני כאן, באלסקה, המקום העוצמתי הזה, שאני חב לו חוב גדול, כי אני לראשונה צעקתי לעצמי, אני מאושר, באמת שממש טוב לי בחיים. וזה לא כי אני באלסקה, זה כי אני עם עצמי, וסוף סוף כיף לי עם עצמי, אני צריך להמשיך לאמץ את הדברים שעושים לי כל כך טוב, לא להתבייש בדברים שאני מאמין בהם, ללכת איתם בכל הכוח, כי זה עקרונות בריאים.
וגם קצת בא לי הביתה.
מתוך יומנו של אייל
